פסק-דין בתיק עפ"ת 32348-11-12

פתח דבר:

1.         לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: " בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 05/11/11 על ידי השופט שלמה בנג'ו.

2.         המערער נידון ביום 24/09/12, בהיעדרו ובקשתו לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, נדחתה ומכאן הערעור שבפניי.

ההליך בבית משפט קמא:

3.         נגד המערער נרשם דו"ח ברירת משפט וזאת עקב כך שביום 19/07/11, ברחוב אבא חושי- שינדלר, נהג ברכב לא תקין - מערכת האורות לא פעלה והיו נזילות שמן.

על יסוד עובדות אלו, ייחסה לו המשיבה עבירה בניגוד לתקנה 306 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, שבגינה קבוע קנס בסך 250 ש"ח כברירת  משפט.

4.         המערער ביקש להישפט וזומן לדיון שנקבע תחילה ליום 29/10/12. המערער קיבל את הזימון ביום 04/06/12 ורשם בפניו את מועד הדיון.

מתברר כי ביום 06/08/12, החליט בית משפט קמא להקדים את הדיון ליום 24/09/12 ואכן זימון למועד זה נשלח אל המערער בדואר רשום. הזימון חזר מבלי שנדרש על ידי האחרון. 

5.         בית משפט קמא הרשיע את המערער בהיעדרו ודן אותו לקנס בסך 500 ש"ח. המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר וטען כי הוא קיבל זימון ליום 29/10/12. ורשם בפניו מועד דיון זה.

6.         בית משפט קמא דחה את הבקשה וקבע כי הדיון הוקדם והמועד הקבוע ליום 29/10/12, בוטל. הזימון למועד שהוקדם נשלח למערער בדואר רשום ומשהוא לא התייצב נידון בהיעדרו כדין. 

7.         בית משפט קמא התייחס גם כן לעבירה שיוחסה למערער וסבר כי משהנטען בכתב האישום לא הוכחש, לא מתקיים כל חשש לעיוות דין.

8.         הערעור מופנה כנגד החלטה דנא.

טענות הצדדים:

9.         המערער חזר על טענותיו שהעלה בפני בית משפט קמא ואף הוסיף כי היה על השוטר להורות על הורדת הרכב מהכביש מבלי לרשום לו דו"ח עבירה.

10.        המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור, הואיל והמערער זומן כדין ולא התייצב.

דיון והכרעה:

11.        לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפסק הדין של בית משפט קמא, בהחלטתו, באישורי המסירה ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור.

12.        אין מחלוקת כי המערער זומן כדין ולכן היה בית משפט קמא רשאי לדון אותו בהיעדר. לעניין הזימון כדין - חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974 אפנה לנאמר בע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל, (2007):

"התקנה איננה דורשת בחינה מדוקדקת מה עלה בגורל המשלוח ודי כי חלפו 15 ימים מיום יציאתו למען הנכון בדואר רשום וכי המערער לא הרים את הנטל להראות כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו. משקמה החזקה, יכול המערער לנסות ולסתור אותה בהליך העיקרי, תוך שיעלה טענותיו לעניין הכיתוב "לא נדרש" המופיע על אישורי ....".